הבחירה בין blog.example.com ל-example.com/blog לעיתים קרובות מעוררת דיון ער בין מפתחים ומומחי SEO. האמת היא, שנציגי Google עצמם אומרים שכל גישה היא בסדר – "חיפוש ברשת בסדר עם השימוש בתתי-דומיינים או תת-תיקיות" – אך מבנה האתר עדיין משפיע על סריקה, אנליטיקות, וכיצד משתמשים ומנועי חיפוש תופסים את התוכן שלך. במאמר זה נפריך את המיתוסים עם דוגמאות מעולם האמיתי: מהקמת אתרים רב-לשוניים ועד לוחות מחוונים של SaaS, מבלוגים ועד קטגוריות מסחר אלקטרוני ואתרי מיקרו ייחודיים לשירותים ספציפיים. לאורך הדרך, נבחן תובנות מעדכוני אלגוריתם האחרונים של Google ונשתף סטטיסטיקות SEO מוחשיות וחוויות אמיתיות.
מה שגוגל באמת חושבת (ספוילר: זה תלוי בך)
ההנחיות של גוגל היו עקביות: הנח תוכן בתיקיות משנה או בתתי-דומיינים בהתאם למה שמתאים לך, ולא בגלל יתרון בדירוג. ג'ון מולר מגוגל הדגיש שוב ושוב שגוגל מתייחסת למבנים אלה "בערך שווה" לצורכי דירוג. למעשה, הוא אמר שהוא "באופן אישי ינסה לשמור על דברים יחד ככל האפשר" וישתמש בתתי-דומיינים רק כאשר החלקים הם באמת נפרדים. במילים אחרות, אם אין לך סיבה טכנית או ארגונית משכנעת לפצל אתר, פשוט יותר בדרך כלל טוב יותר. זה מהדהד עצות קודמות מאת מאט קאטס מגוגל: "הם בערך שווים... לך עם מה שקל יותר" לתוכן שלך ול-CMS שלך.
לצורכי זחילה ואינדוקס, גוגל יכולה להתמודד עם שניהם היטב. זוחלים יכולים לבקר ולאנדקס תיקיות משנה או תתי-דומיינים, אם כי שים לב שאולי תצטרך נכסי Google Search Console נפרדים לכל תת-דומיין (עוד על כך בהמשך). השורה התחתונה: אל תצפה לתגבור דירוג קסום רק מבחירת תתי-דומיינים. במקום זאת, חשוב על האדריכלות שלך: קיבוץ דפים קשורים תחת דומיין אחד מקל על קישור פנימי וניתוח, בעוד שקטעים מבודדים (אפליקציות, קמפיינים, מרכזי עזרה וכו') יכולים לחיות על תתי-דומיינים אם יש צורך.
אפילו המסמכים של SEO בינלאומי של גוגל מראים ששתי הגישות הן אפשרויות תקפות. לדוגמה, מומלץ לתת לכל שפה כתובת URL משלה (או תיקיית משנה או תת-דומיין) ולסמן אותם עם תגי hreflang. גוגל מדגימה זאת במפורש עם תבניות כמו de.example.com לעומת example.com/de/, ומציינת יתרונות וחסרונות לכל אחת. בפועל, זה אומר שאתה יכול לבחור תיקיות משנה או תתי-דומיינים לשפות ואזורים — רק ודא שאתה משתמש בהערות hreflang נכונות כדי שגוגל תדע איזו גרסה להציג לכל משתמש.
רב-לשוניות ומיקוד גיאוגרפי
אם האתר שלך זקוק למספר שפות או גרסאות ספציפיות למדינה, שתי המבניות יכולות לעבוד, אך לכל אחת מהן יש ניואנסים. לדוגמה, אתר האינטרנט של נייקי משתמש בתת-ספריות עבור מדינות שונות: nike.com/au/ (אוסטרליה), nike.com/gb/ (בריטניה), nike.com/ca/ (קנדה), וכו'. גוגל מפרשת את אלה כחלק ממבנה האתר הראשי. לעומת זאת, ויקיפדיה מריצה כל שפה כתת-דומיין (למשל en.wikipedia.org, de.wikipedia.org, וכו'), שגוגל יכולה גם לטפל בהם כאתרים נפרדים.
העיקר הוא להגיד לגוגל מה זה מה. השתמש בקישורי hreflang כדי להצביע על כל כתובת URL של גרסת שפה, בין אם זו תת-ספרייה או תת-דומיין. המסמכים של גוגל למולטיאורגני מפרטים יתרונות לכל מבנה: תת-דומיינים (כמו de.example.com) מאפשרים בקלות לארח אזורים על שרתים שונים או להפריד מיקוד גיאוגרפי, בעוד שתת-ספריות (example.com/de/) מפשטות את האירוח (על אותו שרת) ומשתפות סמכות דומיין. בקצרה, ההחלטה לעיתים קרובות מתגבשת על הטכנולוגיה והארגון שלך. הגישה של נייקי עם תיקיות מראה כיצד קוד בסיס יחיד יכול לשרת מספר מדינות בקלות, בעוד שייתכן שחברת SaaS או טכנולוגיה גדולה תעדיף תת-דומיינים לגרסאות אזוריות עצמאיות באמת.
מוצרי SaaS, אפליקציות ולוחות מחוונים
למוצרים או אפליקציות אינטרנט של תוכנה כשירות (SaaS), תבנית נפוצה היא אתר שיווק על הדומיין הראשי, אפליקציה או לוח מחוונים על תת-דומיין. מומחי התעשייה ממליצים על החלוקה הזו: השאירו את דף הבית והשיווק התוכני שלכם ב-example.com, והעבירו את האפליקציה המחוברת (או "פורטל הלקוחות") למשהו כמו app.example.com או dashboard.example.com. ישנם יתרונות מוחשיים כאן. לדוגמה, ניתן להשתמש בערימות טכנולוגיה או שרתים שונים: ייתכן שהאתר הראשי שלכם הוא אתר סטטי או CMS, והאפליקציה שלכם היא אפליקציית React או משתמשת ב-OAuth. על ידי בידוד האפליקציה בתת-דומיין, תוכלו להחיל תעודת SSL נפרדת או עוגיות מבוססות דומיין מבלי לגעת בתצורת האתר הראשי.
מדריך הארכיטקטורה של SaaS של Winderwind ממחיש את הנקודה היטב: "אתר השיווק צריך להיות על הדומיין הראשי ומופרד מאפליקציית המוצר. אפליקציית המוצר צריכה להיות על תת-דומיין משלה". הם אפילו מציינים דוגמאות אמיתיות: Stripe משתמשת ב-dashboard.stripe.com, Xero משתמשת ב-my.xero.com, GoCardless משתמשת ב-manage.gocardless.com, וכדומה. הפרדת בסיסי הקוד יש לה יתרון נוסף: ניתן לעדכן את אתר השיווק (למשל לעשות בדיקות A/B או שינויים מהירים בטקסט) מבלי לסכן השבתה או רגרסיה באפליקציית המשתמש הקריטית.
ישנם גם תרחישים נוספים מסוג שירות: אם לאתר שלכם יש בלוג שזקוק ל-CMS מסוים, או מרכז עזרה על שירות צד שלישי. לדוגמה, Weglot מציינת שחברה בשם Flodesk משתמשת ב-help.flodesk.com עבור בסיס הידע שלה (מתארח על מערכת תמיכה חיצונית), במקום flodesk.com/help. בדומה לכך, אם המשאבים הפיתוחיים או הכלים של צד שלישי לא משתלבים בקלות עם הדומיין הראשי שלכם, תת-דומיין יכול להכיל את החלק הזה ללא חיכוך.
עם זאת, זכרו שיש לטפל בתת-דומיינים באופן עצמאי במובנים מסוימים. ייתכן שתצטרכו להגדיר נכסי Search Console נפרדים (כלי מנהל האתרים של Google) עבור כל תת-דומיין, וניתוח עשוי לדרוש מעקב בין דומיינים כדי לקשור את הנתונים יחד. אם תבחרו בתת-דומיין עבור האפליקציה שלכם, ודאו להגדיר הכל כראוי כך שהתנועה תזרום כראוי ו-Google תדע ששני החלקים שייכים לאותה המותג.
בלוגים ומקטעי תוכן
בלוגים, מקטעי חדשות ומרכזי תוכן הם אחד משימושים הנפוצים ביותר לדיון זה. כאן, הפשרות של SEO לרוב נמצאות במרכז תשומת הלב. רבים משווקי תוכן מעדיפים תת-ספריות עבור בלוגים, כי זה מאחד את הערך של SEO תחת דומיין אחד. למעשה, מחקרים ומקרי בוחן מצביעים על כך שתוכן בתיקיות משנה נוטה להיטיב עם הדירוגים של הדומיין הראשי. Weglot מציין שמנועי חיפוש מתייחסים לתיקיות משנה כחלק מהדומיין הראשי שלך, כך ש”סמכות הדומיין” שיש לך זורמת לדפים אלה.
לדוגמה, אם ל-example.com יש סמכות גבוהה, אז example.com\/blog\/hello-world יורש את החוזק הזה. כתוצאה מכך, כל קישורי החזרה לפוסטים בבלוג שלך גם יעלו את סמכות הדומיין הראשי.
אינטואיציה זו נתמכת על ידי מקרי בוחן. חברה אחת דיווחה שתחום המשנה של הבלוג שלה היה “מושך תנועה” אבל “לא היה מועיל לאתר הראשי שלנו” – זה היה “כמו שערכנו מסיבה, אבל חלק מאורחינו נהנו בחדר נפרד בעוד שהאזור המרכזי לא קיבל את מלוא התועלת מנוכחותם”. במילים אחרות, האתר הראשי שלהם הפסיד את ההעלאה של SEO. הם מצאו שהעברת הבלוג ל-example.com\/blog התיישרה טוב יותר עם המטרות שלהם (כל האהבה של SEO נשארה באתר הראשי). באופן כללי, תיקיות משנה נוטות להשתלב בצורה חלקה: הבלוג מרגיש כחלק מהאתר שלך, וזה יכול להיות קל יותר לניווט ולשיתוף קישורים על ידי משתמשים. עם זאת, ישנן חברות גדולות שעדיין משתמשות בתתי-דומיינים לבלוגים או מקטעי תוכן ללא אסון. לדוגמה, HubSpot מפעילה את הבלוג שלה על blog.hubspot.com (ויש לה תתי-דומיינים אחרים כמו ecosystem.hubspot.com לתוכן שונה). אם הבלוג שלך או מרכז המשאבים שלך הוא גדול מאוד או זקוק לארכיטקטורה נפרדת, תת-דומיין יכול לעבוד. עמדת גוגל לא תעניש אותך על הבחירה הזו, אבל תצטרך לבנות סמכות עבור תת-הדומיין הזה בנפרד.
עבור אתרי מסחר אלקטרוני עם הרבה דפי קטגוריות ומוצרים, הכלל הכללי הוא לשמור הכל תחת הדומיין הראשי. דמיין חנות מקוונת עם קטגוריות כמו \/electronics\/phones או \/clothing\/shirts; בדרך כלל עדיף לשים את אלה תחת example.com\/category\/.... למה? כי כל ההון של SEO (קישורי חזרה, קישורים פנימיים, טקסט עוגן וכו') נשאר על הדומיין של המותג. כפי ש-SEMrush מציין, “גוגל לעיתים קרובות רואה תתי-דומיינים כיישויות נפרדות, בעוד שתיקיות משנה נתפסות כחלק מהדומיין הראשי”. בפועל, זה אומר שכל קישור ל-example.com\/shop\/widget מחזק את כל הדפים על example.com (כולל קטגוריות אחרות), בעוד שקישור ל-shop.example.com יחזק רק את האתר של תת-הדומיין הזה.
רוב אתרי הקמעונאות הגדולים עוקבים אחר תבנית זו. לדוגמה, אמזון, eBay, ו-Walmart משתמשים בתיקיות משנה (כמו amazon.com\/books\/, ebay.com\/electronics\/phone-accessories\/ וכו') במקום תת-דומיין נפרד לקניות. כאשר הזחלנים והאלגוריתמים של גוגל מעריכים דפי קטגוריות, הם מגלגלים את הערך הזה לתוך מדדי הדומיין הראשי. איחוד זה מוביל לעיתים קרובות לסמכות דומיין חזקה יותר לאורך זמן. עם זאת, ישנם סיבות לגיטימיות שאתר מסחר אלקטרוני עשוי להשתמש בתת-דומיין (למשל, אינטגרציה עם Shopify או פלטפורמה אחרת). אם כן, פשוט היה מודע שזה מטופל כמו מיני-אתר עצמאי. כל סמכות SEO שבנית על example.com לא תעבור אוטומטית; תצטרך להרוויח קישורי חזרה לתת-הדומיין בנפרד.
לפעמים חברה מציעה שירותים או מותגים שונים באופן ברור תחת מטריה אחת, והיא עשויה להחליט להדגיש את ההבדלים הללו באמצעות תתי-דומיינים. לדוגמה, Lego (יצרנית הצעצועים) מפעילה אתר קמפיין מיוחד ב-ideas.lego.com שבו משתמשים מגישים רעיונות למוצרים חדשים. תת-דומיין זה מותג בבירור כיוזמה נפרדת מ-lego.com. באותו אופן, אם האתר שלך מארח מיקרו-אתרים רבים לקמפיינים שיווקיים או מרכזי קהילה, לשים אותם על תתי-דומיינים יכול לשמור על הסדר. כפי ש-Weglot אומר, “אם אתה מפעיל קמפיינים שיווקיים דיגיטליים שזקוקים למיתוג נפרד ודפי נחיתה, זה עשוי להיות הגיוני להחנות אותם תחת תתי-דומיינים שונים”. דוגמה נוספת: אם השירותים שלך מגוונים מאוד (נניח, שאתה עושה גם עיצוב וגם בנייה), אתה עשוי להשתמש ב-design.example.com ו-build.example.com כך שלכל אחד מהם יהיה מראה ומסר משלו. מבחינה טכנית, תת-דומיין הוא פשוט מארח שונה, כך שתוכל להפנות אותו לבסיס קוד או שרת משלו. אבל זכור, זה גם אומר שמנועי חיפוש יתייחסו לכל אחד ככמעט נפרד. במקרים אלה, השתמש בתתי-דומיינים רק אם באמת רוצים מאמצי שיווק נפרדים — אחרת, אתה עשוי לפצל את משקל ה-SEO שלך.
טבלת החלטות: תת-דומיין לעומת תת-תיקייה
שיקול
תת-דומיין (sub.example.com)
תת-תיקייה (example.com/sub/)
סמכות SEO
אתר נפרד. קישורים נכנסים תורמים בעיקר לדירוג של התת-דומיין (לא מחזקים את הדומיין הראשי). דורש בניית סמכות עבור כל תת-דומיין.
אתר משותף. קישורים נכנסים לתתי-תיקיות מחזקים את הסמכות של כל הדומיין. PageRank זורם בכל האתר.
תשתית
עצמאי. ניתן להשתמש באחסון, CMS או טכנולוגיה שונים עבור כל תת-דומיין. טוב למיקרו-שירותים/אפליקציות.
מאוחד. כל התוכן על שרת/סטאק אחד. פריסה ותחזוקה פשוטות יותר, אבל פחות גמישות לטכנולוגיות מעורבות.
התקנה ומעקב
מורכב יותר. דורש DNS ואולי SSL עבור כל תת-דומיין, קונסולת חיפוש נפרדת ומעקב אנליטיקס (הגדרת חוצה-דומיינים).
פשטות יותר. תעודת שרת אחת, נכס קונסולת חיפוש אחד (עם תתי-תיקיות) וקוד אנליטיקס יחיד שיכסה הכל.
מקרי שימוש
אפליקציות, לוחות בקרה, או שירותים שנפרדים לחלוטין או זקוקים לשרתים ייעודיים. תוכן רב-לשוני/אזורי (כל שפה על מארח נפרד). קמפיינים מיוחדים או אינטגרציות של צד שלישי (למשל, מוקד שירות ב-help.example.com).
תוכן משולב. בלוג חברה, חדשות, או חלקי משאבים שנועדו לחזק את SEO של האתר הראשי. תוכן ליבה של האתר (למשל, קטגוריות חנות, דוקומנטים) שצריך להועיל לדומיין הראשי.
גמישות
גבוהה. ניתן להעביר תת-דומיין למארח או פלטפורמה חדשה מבלי לגעת באתר הראשי.
נמוכה. כל התוכן קשור למארח הראשי; קשה יותר להגר חלקים בנפרד.
סמכות דומיין
מבודדת. ייתכן שלתת-דומיין יהיה ציון "סמכות דומיין" משלו (בכלי SEO) שאינו תלוי בשורש.
מאוחד. סמכות דומיין אחת לכל; תתי-תיקיות בדרך כלל חולקות את אותות ה-SEO של השורש.
דוגמה
app.example.com (פורטל לקוחות), jp.example.com (אתר אזורי), blog.example.com (אם CMS נפרד).
בקרב בין תת-דומיין לתת-תיקייה, המחליט הסופי הוא בדרך כלל הצרכים של הפרויקט שלכם ולא האלגוריתמים של גוגל. כפי שג'ון מיולר מגוגל מזכיר לנו, "אם אתם כמו 'ובכן, לא אכפת לי בדרך זו או אחרת', אז הייתי פשוט משאיר את זה בתוך אותו אתר". למעשה, זה אומר שאם כל התוכן שלכם – בלוג, קטגוריות, דוקומנטים – קשור בצורה הדוקה, לשים אותו תחת דומיין אחד (עם תתי-תיקיות) בדרך כלל ימקסם את סמכות ה-SEO שלכם ויפשט את זרימת העבודה שלכם. מצד שני, אם יש לכם סיבה טכנית או ארגונית טובה – כגון אפליקציית SaaS נפרדת, קמפיין שיווקי מובחן או מרכז תמיכה על פלטפורמה אחרת – תת-דומיין הוא קביל לחלוטין ולא יעניש אתכם בעיני גוגל. היו מוכנים לנהל אותו כ"אתר מיני" נפרד (עם מעקב ואסטרטגיית קישורים משלו). לסיכום: אף מבנה אינו טוב יותר באופן מהותי עבור SEO. האלגוריתמים של גוגל התפתחו להכיר ולתעדף את שניהם ללא הטיה. התמקדו בבהירות, חוויית משתמש ותחזוקה מעשית. עבור רוב המפתחים, הגישה המומלצת היא להתחיל עם תתי-תיקיות לפשטות ואיחוד SEO, ולשמור תתי-דומיינים למקרים ברורים בהם העצמאות או יכולת הגדילה חשובה יותר. שמרו את המטרות שלכם בראש, עקבו אחרי התנועה והדירוגים שלכם לאחר כל שינוי, וחזרו על התהליך. עם תכנון מחושב, תוכלו להפוך כל אחת מהבחירות לעבודה יעילה עבור האתר שלכם.